The short URL of the present article is: https://www.dirtrider.org.il/9iuAC

היום השני של המירוץ התחיל בשעה טיפה יותר נורמלית.
אחרי שנת לילה קצרה באוהל סיירים עם עופר בחוות האנטילופות, קמנו לקבל את הזריחה מעל הרי אדום.
קפה קטן, הרבה מאכלים עתירי אנרגיה שהוכנו מראש וכבר עף לו הזמן וצריך לעלות על כל הציוד ולצאת להזנקה לקישור.
הקישור, 40 ומשהו ק"מ אורכו, רץ ברובו לאורך גדר המערכת ואז חותך מערבה למנוחה.
באחה חוצה ישראל 2012 - זינוק לקישור צופר-מנוחה
רכיבת בוקר נינוחה להתעוררות והופ אני במנוחה.

לפניי החלק התחרותי האחרון בחוצה – סיבוב של 80 ק"מ שיוצא וחוזר למנוחה.
אם אני מבין נכון את מפת לוחות הזמנים עד עתה (ואני ממש לא טרוד בנושא) הסטייג' הזה אמור לקבוע אם אני לוקח את הפנטהאוז בפודיום או לא.
סדר הזינוק מעיד ששגיא מהיר ממני, מה שאומר שאם אני לא נותן לו בראש כאן, אני לא אזכה לראות את מגרש הקרח במרכז הקרח ממרומי הפנטהוז.

שבילים מהירים מאוד, קרקע חרסיתית רכה בטירוף, הפתעות למכביר, צמיג אחורי שבקרוב יגיע לסלילים ובתוכו מוס שכבר עבר את שלב הפופקורן, ובעיקר הידיעה שאם, ורק אם אהיה בפוקוס מושלם, ארכב חזק, לא אטעה בניווט, לא אתרסק ושגיא יגמגם, אוכל לשתות מרגריטה בפנטהוז, מהווים כולם ביחד עומס מנטלי אדיר שעימו אני מתמודד מאתמול.
ההזנקה מתעכבת מעט אבל בסוף יוצאת לדרך.
כמויות האבק שעולות מחבורת החוד מעידות שלעקוף לא יהיה קל, דבר שעוד יותר מסבך את המצב.
לפני מוזנק שגיא כשלפניו "הילד" נועם דהאן על טרקטורון (היה לנו סשן משותף במדבר אתמול, יש לו עתיד לבחור, בוודאות).
הזנקה ואני טס קדימה עם כל מה שהבהמה יודעת לתת ומעט השכל שעוד נותר לי מוכן לבדוק.
לא עובר המון זמן ואני רואה אבק, אני מניח שאין משהו יותר משמח שיכולתי לצפות לו מאשר לראות אבק.
הדופק עולה, האדרנלין עף ואני מתחיל ללחוץ חזק. די מהר אני מגלה שהאוצר הוא כפול !
"הילד" רוכב ואחריו שגיא במרווחי אבק, לא יכולתי לבקש יותר מזה.
התייצבתי בעמדת טרף והתחלתי להתגנב בשפיפה לעבר המטרה.
זה היה חד ומהיר, הוא לא הבין מה חלף אותו ביעף נמוך לתוך האבק של דהאן.
הילד נוסע מהר ומעלה ענני אבק מטורפים עם הטרקטורון, אבל הוא נוסע לאט מדי בשבילי.
לאט מדי כי לא ברור לי מה הפער ביני לבין שגיא ואני חייב לצבור כמה דקות טובות עליו.
איתו זה כבר היה יותר קל. התיישבתי לו על הזנב, ציפצפתי קלות והבונבון הוריד גז ונתן לי לעבור.
הגעתי ל MONEY TIME.

זה עכשיו או לעולם לא !
ריכוז מושלם, להסתכל רחוק, לא לפספס נקודות.
ריכוז מושלם, להסתכל רחוק, לא לפספס נקודות.
ריכוז מושלם, להסתכל רחוק, לא לפספס נקודות.
אני טס בלי הכרה, בספרה אחרת ומצליח לאתר את רוב המכשולים מספיק מהר כדי להתמודד איתם נכון.
פיספסתי בגדול רק פעם אחת עם טריפל משולש מטורף של 4 מטר שבא משום מקום.
מוטוקרוס לא עשיתי בחיים, ואני בטוח שאם כרמי היה רואה אותי הוא היה נותן לי ציון "עבר".
זה קרה מהר, עפתי גבוה מעבר לשקע השני, ישר לתוך העליה לשלישי.
הבולמים הקדמיים כמעט נתלשו, נגחתי בג'יפיאסים והתרוממתי מהריקושט לאויר שוב מעבר לקצה העליה.
מזל שנחתתי טוב.
המחשבה הראשונה שלי הייתה שאני חייב לעצור ולסמן את זה כי ברכבים מישהו יכול למות מכזה תסריט.
המחשבה השניה הייתה הפנטהאוז.
שכחתי את הראשונה מהר, אספתי את עצמי והמשכתי.
הכול זרם מצוין עד שהתחילו קירקושים ממתקון הג'יפיאס שחוזק בערב לפני.
עוד לפני שהספקתי לעשות משהו מצאתי את עצמי מחזיק את המתקן ביד שמאל ונותן גז בימין.
יופי. זה מה שהייתי צריך עכשיו. חירבנתי את הכול.
כל העבודה הקשה, הריכוז והמאמץ ירדו לטמיון.
אני רוכב כמו איזה קוקסינל ביד אחת מחזיק את המתקון וביד השניה מתקדם, עד שהגיע המושיע :
שגיא היימן !
קח אותי שגיא, קח אותי הביתה שגיא, קח בביטחה שגיא, ברכות, ברוך, כמו שאתה יודע.
תליתי את המתקון על האבטחות שלו מתנדנד בטרוף, מתחתי כבל דמיוני של 5 מטר לשגיא, והלכתי לישון.
הוא ניסה להתנגד, אבל הבין שזה לא יקרה. אין מצב. בחיים.
אני איתו באש ובמים עד שהמוות יפריד ביננו.
הסיפור עם החבר שלו צליל מאשלים השתכפל.
עכשיו אני על הטוסיק שלו עם יתרון של דקה ומקווה שזה מה שצריך בשביל לקחת את המירוץ.
לא הרבה זמן עבר ואני רואה את המרשלים של הסיום.
כמחווה של רצון טוב הוא מפספס אותם למרות שהם מאוד התאמצו שנראה אותם וממשיך לעבר האופק.
אני מגיע אליהם. מחתים כרטיס ומאחל לשגיא שימשיך כמה שיותר רחוק כדי להחזיר לי את הפער שהרווחתי ביושר.
הוא חזר די מהר.
(עריכה מאוחרת : בדיעבד מתברר שלמרות שהגעתי למרשל הרבה לפני שגיא, הזמן שנרשם לו היה לפני ! זה גם מופיע בטבלאות ! התנהגות מכוערת ולא ספורטיבית של מארגני הבאחה, צר לי נעם, אבל זו האמת.)
אין לי מושג איך זה נסגר, אני לא יודע אם ניצחתי או לא, זה גם לא כ"כ משנה.
היה כיף, נהנתי מהסטייג' בטירוף ועכשיו רק צריך לחזור להתחלה, לתדלק ולתת מאה ומשהו ק"מ על הגדר לאילת.
חזרתי, התארגנתי, עופר שיפצ'ר אילתור.
באחה חוצה ישראל 2012 - סיום מנוחה
לקחתי את הילד שעבר איזה תאונה והיה לא בפוקוס עד לאילת.
אבא שלו גמל לי בכמה ליטר דלק.
באחה חוצה ישראל 2012 - אילת !!!
תודה.

The short URL of the present article is: https://www.dirtrider.org.il/9iuAC

6 thoughts on “סיכום היום השני בבאחה חוצה ישראל 2012”

גדי חן · 14/12/2012 at 19:39

דורון,
כתיבה יפה ומהנה.
גדי חן

    דורון · 15/12/2012 at 18:34

    תודה רבה

ערן · 14/12/2012 at 19:58

כל הכבוד , כיף לקרוא ולהתעדכן, אין על הספורט הזה, אתה מגשים את החלום, קטמ שולטטטטטט

    דורון · 15/12/2012 at 18:34

    אין על הספורט הזה.
    מסכים עם כל מילה.

אסף · 14/12/2012 at 21:58

וינימין אתה תותח ומתברר שגם התברכת בכושר ביטוי לא רע בכתב. אני מתחיל לחשוש מתחרות מקצועית…

    דורון · 15/12/2012 at 18:35

    תחשוש, תחשוש.
    אני שוקל הסבה.

להגיב על ערן לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Related Posts

אופנוע שטח

Fuckup Nights Tel Aviv Yafo – Doron Winter

כשאתה בתוך החלום שלך מכוון כולו להגשימו, דווקא אז שווה להאט רגע להיות רגיש וקשוב לעצמך ולסביבתך כי יתכן שהדהירה המהירה להגשמה היא זו שבסוף תמנע ממך להגיע.

אופנוע שטח

Hellas Rally 2019 – הכנות אחרונות

אז אתמול בבוקר כאמור, התחלתי את היום באמצע הלילה וניצלתי את הזמן לעדכון קצר. מה שקרה אח"כ הוא שירדנו לאכול ארוחת בוקר, ובשעה שמונה וחצי בערך יצאנו לדרך של כ 350 ק"מ לקרפיניסי. הגענו לביוואק Read more…

אופנוע שטח

Hellas Rally 2019 – הדרך

פחות מחודש עבר, עוד לא הספקתי לעכל עד תומה את ההרפתקאה במרוקו והנה נולדה לה אחת חדשה. דיון עם אחינועם בהמתנה לטיסה על ההבדל בין לחץ להתרגשות זרק אותי להלאס 13. שם למדתי על ההבדל Read more…