השנה : אי שם לקראת סוף המילניום הקודם או תחילת המילניום הנוכחי.
המיקום: אי שם במרכז הארץ.
הייתי חייב לנסות.
אמירק'ה אמר שזה אופנוע סוף הדרך, ואני פתי מאמין שכמותי, האמנתי.
חזרתי מאמריקה עם אגזוז Super Trapp במזוודה עוד לפני שקניתי אופנוע.
אגזוז
האופנוע שאמריק'ה מכר לי היה דנדש.
לא ראתה שטח.
מרופא.
הרכבתי אגזוז, החלפתי דיזות, הנעתי, נסעתי, חזרתי.
עובד שעון, אמינות מופלאה, אבל משהו חסר.
הונדה xr600
לקח לי חצי שנה להבין מה חסר בו.
הייתה חסרה לו נשמה.
על הנייר היה לו הכל, אבל בחיים היה חסר לו את הפלפל שמוציא את הטעמים החוצה.
הוא פשוט היה אופנוע אנמי, חסר אופי ומעוף ובעיקר, משעמם.

נפרדנו ללא בכי.

0 thoughts on “היפני”

כתיבת תגובה